<h1>תשב"ץ סימן ש"ל</h1>
<h2>דף צה.</h2>
יהודי שהביא בשר מבית גוי אסור בלא סימן אע"ג דלית הלכתא כוותיה דרב דבשר שנתעל' מן העין אסור הני מילי היכא דליכא ריעותא כגון ההיא דפרק גיד הנשה מברא אתי לאפאי יומא טבא לגו אזל אודיק בבזע' דדשא חזי' לחיות' דתל' טרף אבבא נפק אתו כולי' עלמא אתא טבחא לא אעלי' רב עיניה מיניה ואעפ"כ לא אכיל רב מההיא בשרא, אבל במקום דאיכא ריעותא כגון באלו מציאות (דף כ"ג) בההוא דין דשקיל בשרא פסק רבינו שמואל מוורדי"ן דאסור שאפילו מאן דפליג עליה דרב מודה בהא מדפריך והאמר רב בשר שנתעלם מן העין וכו' אלמא כולי עלמא מודו היכא דאיכא ריעותא דאסור ואפילו אם יש ליהודי טביעות עין אינו מועיל לפי שאין אדם נאמן בטביעו' עין כי אם צורבא מרבנן דלא משני בדבוריה כי אם בתלת מילי במסכתא בפוריא ובאושפיזא. הג"ה מיהו מסקינן בפרק גיד הנשה (דף צ"ו) דהני מילי לענין ממונא אבל לענין איסורא אין חילוק בין צורבא מרבנן לאחר דקאמר התם גבי ההוא אית לך סימנא בגויה אמר ליה לא אית לך טביעות עינא בגויה אמר ליה אין א"ל אם כן זיל שקול עכ"ל.
